שומע אתכם נאנחים. "עוד פוסט פירגון חפרני"… לא איש בשורות לצערי, היהפוך חופר חפרפורותיו? נראה אם תחזיקו מעמד.
אז מי שמכיר, יודע שהתחלתי לחתור בסאפ לפני כמה זמן. קניתי משהו צנוע להתחיל איתו, והיה ממש נחמד… ואז התרגלתי… וחיפשתי את הדבר הבא. משהו קצת יותר מהיר, אבל עדיין לא רייס…
קורא קצת באינטרנט, רואה קצת יוטיוב. בודק כמה אופציות. יד ראשונה ויד שניה, סאפים כאלה, סאפים אחרים.. ואז מודעה אחת ואני פונה לבחור בשם Shay Kuglovich. מדברים בטלפון, בכלל התקשרתי להתייעץ… הוא עונה לי על מה ששאלתי, ועל הדרך מספר קצת על עצמו, על העסק שהקים, על המשוטים שלו, ועל הסאפים שהוא מתכנן ומייצר(!) מציין שיש לו משהו שיכול להתאים לי ושווה לי לבדוק.
הופ – מגיע לפגישה בסדנה שלו בקציר.
שי טיפוס מיוחד. קשה לא להתחבר לשמחה ולהתלהבות שלו. מן מקצוען אוטודידאקט כזה שעשה בחייו כבר המון דברים, מפגין המון ידע, ובעיקר ממש אוהב את מה שהוא עושה.
שעה וחצי אחרי. נוהג חזרה לגבעה. הלו! יכול להיות שהשארת אצל אדם שאתה מכיר שעה וחצי, מקדמה על סאפ, שעליו מעולם לא התנסית ויגיע לארץ עוד… חודשיים?
סגור על מה שקנית? ככה, בלי לבדוק ? בלי לקרוא איזה ריוויו? בלי להתייעץ עם לקוחות קודמים? אתה לא איתנו בנאדם. גם בעבודה אתה מתנהג ככה?
מספר לכולם בהתלהבות, מקבל מבטים אמפטיים מהסביבה… מקווה שיצא בסדר…
הסאפ יוצא לייצור, שי מעדכן ושולח תמונות על הדרך. חודש וחצי… מוכן! עכשיו החות'ים לא מסכימים…
אז אתמול, חודשיים וחצי אחרי, נוסע נרגש לקציר, לפגוש את הסאפ החדש שהגיע אחרי סיבוב ארוווך סביב אפריקה.
תמיד כייף לפגוש את שי. הבחור קורן מאושר, מציג לי בגאווה את החבר החדש שלי, ועל הדרך גם את מלאי הסאפים החדש שהגיע. דגמים שונים, כולם נראים נהדר, את כולם תכנן וייצר. נראה שהוא שמח יותר ממני… מעמיס לי את הסאפ על הרכב, קושר, מוודא שיגיע ליעדו בלי שריטה.
קם היום בבוקר עם דלקת מעצבנת בכתף. נו באמת…
פאק איט, אז לא אחתור ממש, לפחות אשתעשע קצת עם הסאפ במים. יאללה. לים.
נפטון דואג לים פלטה – "זה סאפ צר ממה שאתה רגיל… שלא תיפול כל הזמן ועוד תאשים אותי".
חותר לנמל קיסריה, חוזר למצוף, ממשיך לארובות… הסאפ הזה מרגיש כמו טורפדו. לא בא לי להפסיק לחתור.
אחרי כמעט שעתיים יוצא בחוסר חשק מהמים. הסאפ מפרגן: "אז חתרת לנמל ולארובות, אל תעוף על עצמך. אני כבר הקפתי את אפריקה ואני בקושי בן חודשיים".
פוגש על הדשא את גלזר. הוא מסתכל על הסאפ, ומסתכל עלי, "אין תחליף לחיוך האווילי הזה". גלזר צודק.
הערות לעצמי:
– הצלחת. קיבלת מוצר מדהים במחיר מצויין, הכרת בנאדם מיוחד, ועל הדרך תמכת בעסק מקומי שמעז להתחרות בשמות הגדולים. שווה!
– מחקר והעמקה, כבודם במקומן מונח. אבל אין כמו לפתוח את הראש, ושווה לזרום עם האנשים ואינטואיציה לפעמים. וזו כבר פעם שניה שזה קורה לך בחודשים האחרונים (כן, הכוונה אלייך Uri Sinai)
– אתה עדיין מסבסב ימינה כשאתה חותר בצד שמאל. תפסיק להאשים את הסאפ ותלמד לחתור!
– תתחיל לשמור על הכתף שלך. בעיקר אם אתה רוצה להמשיך עם התחביב הזה…
הערות לשי:
– אני ממש ממש מרוצה. מהשרות, מהמוצר, מהגישה. שמח שנתתי בך אמון! המון תודה…
– איך עוצרים את זה? שכחת להסביר איפה הברקסים…
עד כאן. לשאר החברים שמלווים אותי בדרך הזאת, ובזכותם אני כאן, יושב על המקלדת חופר ומחכה בקוצר רוח למחר בבוקר. תודה רבה גם לכם!
RACE 4 ALL גלשני חתירה
